פרק 9 - יום־יומיים
- Women in Tech IL - נשים בהייטק
- לפני 18 שעות
- זמן קריאה 1 דקות
"יום־יומיים, אני מאמין."
זה מה שהמנהל המגייס אמר כששאלתי מתי יהיו תשובות.
יצאתי מהראיון דווקא בהרגשה טובה. אני בכלל עובדת כרגע, לא מחפשת מתוך לחץ, אבל המשרה הזאת באמת עניינה אותי. השיחה הייתה נעימה, היה חיבור, ואפילו עשיתי מבחן ידני. כן, מסתבר שעוד יש כאלה.
עבר יום.
עברו יומיים.
ביום השלישי כבר פתחתי את המייל קצת יותר מהרגיל.
ביום הרביעי התחלתי לנהל עם עצמי משא ומתן: לשלוח הודעה? לא לשלוח? אולי הם עדיין בודקים. אולי המנהל בחופש. אולי הם מראיינים עוד אנשים.
אולי פשוט לא עברתי.
עבר שבוע.
כלום.
וזה מצחיק, כי אני לא לחוצה על עבודה. יש לי עבודה. אני אפילו בתהליכים בעוד מקומות.
ובכל זאת, פתאום אני מפחדת לשלוח הודעה אחת ל-HR כדי לא להיראות לחוצה.
פותחת טיוטה.
"היי, רציתי לבדוק אם יש עדכון..."
מוחקת.
כותבת שוב.
ובשלב הזה אני כבר פחות מחכה לתשובה על המבחן, ויותר תוהה איך דווקא הם נעלמו -
ואני זאת שמרגישה לא נעים לשאול.
תגובות